Daf 123b
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ עוֹר טָמֵא מִדְרָס חִישֵּׁב עָלָיו לִרְצוּעוֹת וְסַנְדָּלִים כֵּיוָן שֶׁנָּתַן בּוֹ אִיזְמֵל טָהוֹר דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עַד שֶׁיַּמְעִיטֶנּוּ מֵחֲמִשָּׁה טְפָחִים כִּי מְמַעֵיט לֵיהּ מִיהָא טָהוֹר אַמַּאי לֵימָא חֲלִים
Rachi (non traduit)
שנתן בו איזמל. שהתחיל לבטלו טהרו ואע''פ שעדיין יש בגדול חמשה על חמשה טפחים שהן שיעור למדרס עור כדאמרינן בסוכה (דף יז:) הבגד שלשה על שלשה השק ד' על ד' העור ה' על ה':
עד שימעיטנו. דלא דמי לטלית דהתם קודם קריעה היה שמה טלית ועומדת להתכסות ובקריעתה בטל שמה הלכך אף על גב דשיריים בני קבולי טומאה טהרו מטומאה ראשונה אבל הכא כל שעה שם עור עליו הלכך עד שיבטלנו מכשיעור:
כי מיעטו מיהא טהור. ואע''פ שלא סדקו כולו אלא באחד מראשיו:
עוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לִיגְזַר דִּילְמָא לָא אָתֵי לְמֶעְבַּד רוֹב שְׁנַיִם
Rachi (non traduit)
עולת העוף לרבי אלעזר ברבי שמעון. דאמר (בהשוחט) בפ''ק (לעיל חולין דף כא.) רוב שנים דוקא ואסור למלוק כל השנים דגמר מחטאת דכתיב ביה לא יבדיל היכי שרינן הכי ליגזור דילמא לא אתי למיעבד רובא:
Tossefoth (non traduit)
עולת העוף לרבי אלעזר בר' שמעון לגזור. וא''ת ומאי קושיא שאני התם דגזירת הכתוב הוא שלא להבדיל וי''ל דמשמע דלא מצריך אלא רוב מצומצם ולהכי פריך דלגזור וה''ל לאצרוכי רוב הנראה לעינים:
אֲמַר לֵיהּ רַב יוֹסֵף דְּקָא אָמְרַתְּ גְּזֵירָה שֶׁמָּא יֹאמְרוּ טְבִילָה בַּת יוֹמָא עוֹלָה קִרְעָהּ מוֹכִיחַ עָלֶיהָ
וּדְקָא אָמְרַתְּ עוֹלַת הָעוֹף לְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן לִיגְזַר כֹּהֲנִים זְרִיזִים הֵן
תָּא שְׁמַע הַמַּפְשִׁיט בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה בַּטְּמֵאָה וּבִטְהוֹרָה בַּדַּקָּה וּבַגַּסָּה לְשָׁטִיחַ כְּדֵי אֲחִיזָה
הָא יָתֵר מִכְּדֵי אֲחִיזָה טָהוֹר אַמַּאי לִיגְזַר דִּילְמָא לָא אָתֵי לְמֶעְבַּד אֶלָּא כְּדֵי אֲחִיזָה וְקָא נְגַע בְּטוּמְאָה וְקָא מְטַהֲרִינַן לֵיהּ
Tossefoth (non traduit)
דלמא לא אתי למעבד כדי אחיזה. תימה לר''י דמאי פריך הא לא חייס עלה דמפשיט הבהמה והיה רוצה שיהיה כולה מופשט וי''ל דהכא חייס שלא להפשיט הרבה שאז הוא נוח לטלטל ולהפשיט:
אִי בְּטוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא הָכִי נָמֵי הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּטוּמְאָה דְּרַבָּנַן
Rachi (non traduit)
בטומאה דרבנן. שהיה המפשיט טמא טומאה דרבנן כגון הנך דגבי שמנה עשר דבר (שבת דף יג:) הבא ראשו ורובו במים שאובים ובהמה זו קדשים היא ואם נגע בה טמאה מדרבנן הלכך לא מחמרינן בה כולי האי:
תִּינַח טָמֵא בַּטְּהוֹרָה טָהוֹר בִּטְמֵאָה טוּמְאָה דְּאוֹרָיְיתָא הִיא בִּטְרֵפָה
Rachi (non traduit)
תינח טמא בטהורה טהור בטמאה טומאה דאורייתא היא. דהא מתניתין בין בטמאה בין בטהורה קתני תנא טהורה לענין הכנסת טומאה לקבלה מן המפשיט ותנא טמאה לענין הוצאת טומאה שתטמא היא את המפשיט הראשון הנוגע בכדי אחיזה ולטהר את השני המפשיט מכדי אחיזה ואילך ולא נגע בבשר והכא ליגזר דהא כל בהמה טמאה נבלה היא אפי' שחטה וטומאתה דאורייתא:
בטרפה. האי טמאה דמתני' לאו בהמה טמאה אלא בהמה טהורה טרפה ושחטה והיא מטמאתו אם נוגע בה כדמפרש ואזיל:
טְרֵפָה בַּת טַמּוֹיֵי הִיא אִין כְּדַאֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל דְּאָמַר אֲבוּהּ דִּשְׁמוּאֵל טְרֵפָה שֶׁשְּׁחָטָהּ מְטַמְּאָה בְּמוּקְדָּשִׁין
Rachi (non traduit)
מטמאה במוקדשין. כלומר אם של מוקדשין היא:
תָּא שְׁמַע רַבִּי דּוֹסְתַּאי בֶּן יְהוּדָה מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הַמַּפְשִׁיט בִּשְׁרָצִים חִבּוּר עַד שֶׁיַּפְשִׁיט אֶת כּוּלּוֹ
Rachi (non traduit)
שרצים אין נוחין להפשיט:
כולו. חבור ואפילו יותר מכדי אחיזה הנוגע במופשט טמא. מדנקט שרצים טעמא משום דקשים להפשיט אבל גמל לא ואע''פ שטומאתו דאורייתא היא שיעור הפשטה בכדי אחיזה ולא גזרינן משום פחות מכדי אחיזה וקשיא לרב נחמן דגזר דילמא לא אתי למעבד שיעורא:

הָא בְּגָמָל אֵינוֹ חִבּוּר
לָא תֵּימָא הָא בְּגָמָל אֵינוֹ חִבּוּר אֶלָּא אֵימָא בְּעוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר אֵינוֹ חִבּוּר וְרַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי הִיא
Rachi (non traduit)
לא תימא הא בגמל. ביותר מכדי אחיזה אינו חבור אלא הך דיוקא דדייקינן למעוטי גמל אעור הצואר הוא דדייקינן והכי קאמר שרצים הוא דעד שיפשיט את כולו אבל גמל שהפשיט עד הצואר אינו חבור ובמפשיט לחמת ובמרגיל קאי ולעולם לשטיח אף ביותר מכדי אחיזה טמא דגזרינן בבהמה טמאה הואיל וטומאתה דאורייתא:
ור' יוחנן בן נורי היא. דאמר במתני' אינו חבור והכא ליכא למיגזר מידי דלמא לא אתי למעבד עד הצואר דהיכרא טובא איכא אבל בין פלגא לרובא לא מוכחא מילתא וכן בין כדי אחיזה לפחות מכדי אחיזה:
אָמַר רַב הוּנָא מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי יוֹסֵי לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁלֹּא שִׁיֵּיר בָּהּ כְּדֵי מַעְפּוֹרֶת אֲבָל שִׁיֵּיר בָּהּ כְּדֵי מַעְפּוֹרֶת חִבּוּר
Rachi (non traduit)
מעפורת. סודר. ויתחפש באפר דכתיב גבי מיכה (מלכים א כ) מתרגמינן ואישתני במעפורתא:

שייר. בההוא מיעוט שלא נקרע כדי מעפורת חשוב הוא להיות חבור:
לא שנו. דכי לא שייר הוי חילוק:
Tossefoth (non traduit)
אבל שייר בה כדי מעפורת לא. בפרק דם חטאת (זבחים דף צד:) אמרינן אפילו שייר בה כדי מעפורת אינו טמא אלא מדרבנן:
אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ לֹא שָׁנוּ אֶלָּא טַלִּית אֲבָל עוֹר חֲלִים וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר אֲפִילּוּ עוֹר נָמֵי לָא חֲלִים
Rachi (non traduit)
חלים. חזק הוא ע''י אותו מקצת וכשחוזר ותופרו הרי הוא כבתחלה הלכך לא בטל שמו מעליו:
אלא טלית. דכיון שנקרע בטל שמה דאפי' חוזר ותופרה אינה חוזרת לקדמותה:
אבל עור. שנטמא וסדקו ושייר מקצת:
Tossefoth (non traduit)
לא שנו אלא טלית אבל עור חלים ור' יוחנן אמר אפילו עור נמי לא חלים. נראה דר' יוחנן לא סגי בעור כדי מעפורת כמו בטלית אלא כל אחד למאי דחשיב לגבי דידיה סגי וצריך בעור ה' על ה' והשתא פריך שפיר בסמוך כי אמעט ליה מה' טפחים טהור דאי בעור נמי סגי לרבי יוחנן כדי מעפורת לא יתיישב בסמוך דאי כדי מעפורת פחות מה' כמו שמשמע באיכא דאמרי תקשה ליה לר' יוחנן אמאי טהור כי ממעט ליה מה' ואם הוא יותר מה' כשיש בו נמי ה' אמאי טמא הא אין בו כדי מעפורת ומיהו יש ליישב דלהאי לישנא סגי לר' יוחנן בעור בחשיבות מעפורת שהוא פחות מה' כדמשמע לקמן והא דקאמר וכי ממעט ליה מה' טהור אע''פ שיש בו כדי מעפורת כגון דקא בעי ליה למושב זב כדאמר לקמן לר''ל אבל לאיכא דאמרי לרבי יוחנן ודאי בעי ה':
כִּי קָאָמְרִי דַּחֲלִים הֵיכָא דְּקָא צָרֵי לֵיהּ לְהֶדְיָא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בִּמְקַצֵּעַ וּבָא לוֹ דֶּרֶךְ סְבִיבוֹתָיו
Rachi (non traduit)
דקא צרי ליה להדיא. סודקו לארכו או לרחבו. צרי לשון סדק כמו צרייא דחיטי בפסחים (דף מ.) וכמו טיליא חריפא דמצרי זיקי במס' ע''ז (דף ל.):

דרך סביבותיו. דתו לא חלים שפיר:
מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה הַמַּפְשִׁיט בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה בַּטְּהוֹרָה וּבַטְּמֵאָה בַּדַּקָּה וּבַגַּסָּה לְשָׁטִיחַ כְּדֵי אֲחִיזָה הָא יָתֵר מִכְּדֵי אֲחִיזָה טָהוֹר וְאַמַּאי לֵימָא חֲלִים תַּרְגְּמַהּ רַבִּי אָבִין רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן עוֹשֶׂה נִיפּוּל
Rachi (non traduit)
חלים. מחובר ועומד הוא לבשר:
ראשון ראשון. המופשט עושה ניפול הוי כנפרש לגמרי דהא אין סופו לחזור לבשר עוד:
Tossefoth (non traduit)
הא יותר מכדי אחיזה טהור ואמאי והא חלים. תימה לר''י דהיכי מדמה דין דיד להא דאיירי ביה לעיל וי''ל דנראה לו לדמות דכי היכי דאמרינן דעור הקרוע חשוב כמחובר הכי נמי נימא דעור המופשט ליחשב כמחובר ולהוי יד כאילו לא הופשט:
מֵתִיב רַב יוֹסֵף עוֹר שֶׁעַל הַצַּוָּאר רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר אֵינוֹ חִבּוּר אַמַּאי הָא חֲלִים וְקָאֵי
Rachi (non traduit)
הא חלים וקאי. דהא לא הופשט וקאמר דאינו חבור והנוגע בעור כנגד הצואר אינו טמא:
Tossefoth (non traduit)
עור שעל הצואר רבי יוחנן בן נורי אומר אינו חבור ואמאי הא חלים וקאי. וא''ת לרבי יוחנן נמי דאמר עור לא חלים מודה היכא שכבר תפר שטמא וכ''ש היכא שלא נקרע מעולם וי''ל דקס''ד שעל גב הצואר אע''פ שהוא ניתק מאליו לא גרע מעור שעדיין לא נתפר ולא נתחבר דהוי כמחובר וכי היכי דעור הנקרע הוי כחלים עור שעל גב הצואר נמי אע''ג דניתק מאליו הוי ליה למימר דהוי חבור ומשני כיון דעשוי לנתק מאליו גרע מעור הנקרע ולא הוי חבור:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אֵימָא סֵיפָא וַחֲכָמִים אוֹמְרִים חִבּוּר
Rachi (non traduit)
א''ל אביי. ואדמותבת מדרבי יוחנן בן נורי סייעיה מדרבנן:
אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי בְּשׁוֹמֵר הֶעָשׂוּי לִנָּתֵק מֵאֵלָיו קָא מִיפַּלְגִי מָר סָבַר הָוֵי שׁוֹמֵר וּמָר סָבַר לָא הָוֵי שׁוֹמֵר
Rachi (non traduit)
אלא אמר אביי. אי סבירא לן דחלים דכולי עלמא הוי חבור והכא טעמא משום דלא חלים והוא שעשוי לינתק מאליו בשומר העשוי לנתק קא מיפלגי דרבנן סברי אפ''ה לא בטיל תורת שומר מיניה כל זמן שלא ניתק:
מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה תַּנּוּר שֶׁנִּטְמָא כֵּיצַד מְטַהֲרִין אוֹתוֹ חוֹלְקוֹ לִשְׁלֹשָׁה וְגוֹרֵר אֶת הַטְּפֵילָה
Rachi (non traduit)
תנור. תחלתו עשוי כלי כקדרה ומטלטל וכשבא לקובעו מעמידו בארץ ומדביק טיט סביביו ומעבהו וקרי ליה טפילה שמטפלה ומחברה לו פלשטר''א בלע''ז:
חולקו לשלשה. לכלי עצמו מבפנים דאי לשנים הגדול טמא דאיכא רובא:
וגורר את הטפילה. שדיבק עליו שגם הוא מחברתו ואע''פ שעדיין הוא עומד טהור:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source